הסכם ממון הוא אחד המסמכים החשובים ביותר שכל זוג יכול לערוך – לא מתוך חוסר אמון, אלא מתוך רצון לבנות מערכת יחסים המבוססת על שקיפות, הוגנות וביטחון כלכלי. בישראל, שבה חוק יחסי ממון קובע ברירת מחדל של שיתוף בנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים, חשוב להבין מה המשמעויות של הסכם ממון, מתי מומלץ לערוך אותו ומה הוא יכול למנוע בעתיד. בפוסט זה נסקור בצורה פשוטה וברורה את עיקרי הדברים שכל זוג צריך להכיר. למה בכלל צריך הסכם ממון? רוב הזוגות לא עוצרים לחשוב על מה יקרה במקרה של פרידה או פטירה, אך דווקא כאן טמונה החשיבות. הסכם ממון מאפשר: הגדרה ברורה של זכויות וחובות  של כל אחד מבני הזוג. מניעת סכסוכים עתידיים  והליכים משפטיים יקרים ומתישים. שמירה על נכסים פרטיים  שנצברו לפני הקשר, כמו דירה, עסק או ירושה. וודאות כלכלית  שמגינה על שני הצדדים ומאפשרת לנהל את הקשר בראש שקט. שקיפות מלאה  כבר בתחילת החיים המשותפים – דבר שמחזק את היחסים ולא מחליש אותם.   מה מסדיר הסכם ממון? הסכם ממון טוב צריך לתת מענה לשאלות הבאות: ·         מהו הרכוש של כל אחד לפני הקשר?  דירה, ירושה, חסכונות, עסק, מניות ועוד. ·         מה ייחשב רכוש משותף ומה יישאר אישי?  גם אם חיים יחד, לא בהכרח שהכול משותף – והדבר דורש קביעה מפורשת. ·         כיצד מנהלים הוצאות שוטפות?  חלוקה בהוצאות משק הבית, תחזוקת דירה, משכנתא וחשבונות. ·         מה קורה במקרה של פרידה?  הסכם ממון מונע מצב של "מלחמה כלכלית": הוא יכול לקבוע לוחות זמנים, מנגנוני הערכה ופירוק שיתוף. ·         מה לגבי פנסיה וחסכונות עתידיים?  האם מבצעים איזון משאבים מלא? האם מוותרים הדדית? איך עורכים הסכם ממון? עריכת הסכם ממון מתחילה בניסוח מסודר של ההבנות בין בני הזוג לגבי רכוש, חובות, הוצאות ומה יקרה במקרה של פרידה. לאחר הניסוח, חשוב לוודא ששני הצדדים מבינים את משמעות ההסכם וחותמים עליו מרצון. כדי שההסכם יהיה תקף משפטית נדרש אישור פורמלי: הסכם שנערך לפני הנישואין ולקראתם – ניתן לאשר אצל נוטריון או בבית המשפט לענייני משפחה. הסכם שנערך לאחר הנישואין – מחייב אישור של בית המשפט לענייני משפחה בלבד. האישור הוא שלב חיוני, והוא זה שמקנה להסכם תוקף מחייב ויכולת אכיפה מלאה.   לסיכום הסכם ממון מעניק ודאות, מונע מחלוקות ומגן על שני הצדדים באופן הוגן ושקוף. אם אתם מתלבטים, שואלים שאלות על ההליך, או רוצים לנסח הסכם המותאם בדיוק למערכת היחסים והמצב הכלכלי שלכם – פנו אלינו בטלפון או בוואטסאפ: 054-7200008. האמור אינו מהווה יעוץ למשפטי. מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעריכת מסמכים משפטיים.

יש שלב שבו הרפואה כבר לא יכולה לרפא – והיא יכולה לבחור אם להאריך את החיים בכל מחיר , או להקל על הסבל ולאפשר לאדם לחיות את סופו בכבוד . לאחרונה פנתה אליי לקוחה שביקשה לערוך ייפוי כוח מתמשך. כשהגענו לשאלה מה עמדתה לגבי טיפול מאריך חיים, היא סיפרה על דוד שלה, שנפטר לאחר תקופה קשה בבית חולים: הדוד, שהיה איש עצמאי ובריא רוב חייו, הגיע לבית החולים עקב הדרדרות במצבו הרפואי. הרופאים מיד חיברו אותו למכשירים רבים, הוא הוזן בזונדה, וידיו נקשרו למיטה כדי שלא ינתק את הצינורות. המשפחה ביקשה להפסיק את הטיפולים שנראו מיותרים וניכר שגרמו לו סבל, אך הצוות הרפואי סירב – בהתאם לגישה הרווחת באותם ימים, שלפיה חובה “להילחם” על החיים עד הרגע האחרון. הדוד הלך לעולמו לאחר מספר ימים של סבל גופני ונפשי. מובן כי הלקוחה שלי לא רצתה להגיע למצב דומה. בעבר, זו אכן הייתה הגישה המרכזית ברפואה – כל מאמץ נועד להאריך חיים, גם במחיר של כאב או אובדן כבוד. אולם כיום הולכת ומתחזקת גישה אחרת: הטיפול הפליאטיבי  - גישה רפואית שממוקדת לא בהחלמה, אלא באיכות החיים  של המטופל. הוא מתאים לאנשים המתמודדים עם מחלה חשוכת מרפא או עם ירידה קיצונית בתפקוד, ומטרתו היא להפחית כאב, להקל על תסמינים, ולהעניק תמיכה רגשית ומשפחתית. הטיפול הפליאטיבי שונה מטיפול מאריך חיים: טיפול מאריך חיים  נועד לשמור על הגוף חי – גם במחיר של סבל, אשפוזים ממושכים או ניתוק מהסביבה. טיפול פליאטיבי  נועד לשמור על האדם – על הנוחות, החמלה והשלווה שלו. הוא מאפשר לבחור איך ייראו הימים האחרונים, איפה להיות, ובאיזה יחס מצד הצוות הרפואי. זה לא אומר “לוותר על החיים”, אלא לבחור איך לחיות את הסוף  – עם פחות סבל, יותר שלווה, ובתחושת שליטה. למי שמעוניין להעמיק בנושא, משרד הבריאות מפרסם מידע מקיף וברור על מהו טיפול פליאטיבי ועל הזכויות של מטופלים ובני משפחתם. מהו טיפול פליאטיבי – באתר משרד הבריאות › כדי שהבחירה הזו תכובד, חשוב מאוד לעגן אותה מראש במסמך ייפוי כוח מתמשך/ייפוי כוח רפואי . במסמך כזה ניתן לציין מפורשות אם נרצה טיפול פליאטיבי במקום טיפול מאריך חיים, מי יקבל החלטות עבורנו, ואיך נרצה שייראו ימינו האחרונים. להתייעצות בנושא ייפוי כוח מתמשך התקשרו אלינו בטלפון: 08-6655545 או בוואטסאפ: 054-7200008.

צוואה הדדית היא צוואה שעורכים בני זוג מתוך כוונה משותפת לגבי מה שייעשה בעיזבונם לאחר פטירתם. בדרך כלל, בני הזוג קובעים כי כל אחד מהם מוריש את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר ששניהם ילכו לעולמם – הרכוש יעבור לילדים או ליורשים אחרים שנקבעו בצוואה. למה כדאי לערוך צוואה הדדית? באמצעות הצוואה ההדדית ניתן לוודא כי בן הזוג שיישאר בחיים יוכל להמשיך להתגורר בבית המגורים וליהנות מהרכוש המשותף, מבלי לחשוש מתביעות או דרישות מצד יורשים אחרים. במקביל, היא גם מגינה על זכויות הילדים והיורשים הסופיים, כך שכל הצדדים יודעים מראש מה ייעשה בעיזבון ובאילו תנאים. מי יכול ערוך צוואה הדדית? סעיף 8א לחוק הירושה, העוסק בצוואות הדדיות, מתייחס ל"בני זוג", בין אם הם נשואים ובין אם הם ידועים בציבור . ההכרה בידועים בציבור לעניין זה כפופה לתנאים של קיום חיי משפחה ומשק בית משותף, וכן שאיש מהם לא היה נשוי לאדם אחר בעת מות המוריש. האם ניתן לבטל צוואה הדדית? בצוואה הדדית בן הזוג האחד מסתמך על כך שהשני לא ישנה את ההסדר לאחר פטירתו, ולכן החוק הישראלי (חוק הירושה, סעיף 8א) קובע כללים מיוחדים לשינוי או ביטול צוואה כזו: בעת ששני בני הזוג בחיים  – כל אחד רשאי לבטל את הצוואה, אך עליו להודיע בכתב לבן הזוג השני. לאחר פטירת אחד מבני הזוג  – בן הזוג שנותר בחיים יכול לבטל את הצוואה רק אם הוא מוותר על כל מה שירש  מכוח הצוואה ההדדית, או משיב את העיזבון אם כבר קיבל אותו. המטרה היא למנוע מצב שבו אחד הצדדים משנה את ההסדר לאחר שקיבל את חלקו, ובכך פוגע ברצונו של בן הזוג שנפטר. על מה חשוב לשים לב בצוואה הדדית? בעת עריכת צוואה הדדית חשוב במיוחד להגדיר במדויק את רצון בני הזוג,  כדי למנוע מחלוקות או פרשנויות סותרות בעתיד. יש לשים לב לסוגיות כמו: האם בן הזוג שנותר בחיים רשאי למכור נכסים או לשנות הוראות בצוואה לאחר פטירת השני; האם ניתן לבטל את הצוואה במקרה שאחד מבני הזוג אינו כשיר; ומה יקרה במקרה של נישואין חוזרים או כניסה לזוגיות חדשה. לסיכום: צוואה הדדית מאפשרת תכנון ירושה משותף ומאוזן, אך חשוב להבין את המשמעות המשפטית שלה ואת ההשלכות האפשריות לעניין ביטולה.   להתייעצות בנושא צוואה הדדית ניתן לפנות אלינו בוואטסאפ: 054-7200008 או בטלפון: 08-6655545   אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או אחר, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעריכת מסמכים בעלי השלכה משפטית.

פסק דין חדש מחדד את הכללים צוואה הדדית היא כלי חשוב עבור בני זוג המבקשים להסדיר את גורל רכושם לאחר פטירתם, תוך הסתמכות הדדית זה על צוואת זה. כל אחד מבני הזוג מצווה מתוך ידיעה שבן הזוג האחר קבע הוראות דומות, ולכן החוק מגביל את האפשרות לבטל צוואה הדדית באופן חד־צדדי. ביטול צוואה הדדית – בחיים ולאחר הפטירה לפי סעיף 8א לחוק הירושה, כל עוד שני בני הזוג בחיים , ניתן לבטל צוואה הדדית רק אם המצווה מוסר הודעה בכתב לבן הזוג השני . עם מסירת ההודעה – מתבטלות שתי הצוואות, וכל אחד מבני הזוג רשאי לערוך צוואה חדשה כרצונו. ואילו לאחר פטירת אחד מבני הזוג , החוק מאפשר לבן הזוג שנותר בחיים לבטל את הצוואה ההדדית  רק אם הוא מוותר על חלקו בעיזבון  של בן הזוג שנפטר או משיב את מה שכבר קיבל  מכוח הצוואה. כך נשמר האיזון בין חופש הציווי לבין ההסתמכות ההדדית שהייתה בין בני הזוג. הדילמה: מה קורה כשבן הזוג השני כבר אינו כשיר? המציאות מזמנת מצבים מורכבים. מה קורה כאשר אחד מבני הזוג מבקש לבטל את הצוואה, אך בן הזוג השני כבר איבד את כשירותו המשפטית  ואינו מסוגל להבין את משמעות ההודעה? מצד אחד, ביטול הצוואה עלול לפגוע באינטרס ההסתמכות של בן הזוג שאינו כשיר, שכן הוא אינו יכול לערוך צוואה חדשה. מצד שני, אם נמנע את הביטול, בן הזוג המבקש שינוי נותר במצב של "לימבו" משפטי  – כבול לצוואה שאינה משקפת עוד את רצונו ללא כל אפשרות ביטול. ההכרעה: אין ביטול כאשר הצד השני אינו כשיר בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה(ת"ע 28570-11-24 ר"ש נ' ח"ש, 25.9.2025), נקבע כי אין אפשרות לבטל צוואה הדדית כאשר בן הזוג השני אינו כשיר . הסיבה לכך היא שמטרת ההודעה על הביטול היא לאפשר לבן הזוג האחר לדעת על השינוי ולערוך צוואה חדשה. כאשר אינו כשיר, ההודעה מאבדת מתוקפה, וגם מסירה לאפוטרופוס אינה נחשבת למסירה כדין . בית המשפט הדגיש כי הסתמכות הדדית  היא יסוד הצוואה ההדדית, ולכן לא ניתן לבטל אותה באופן חד־צדדי כאשר הצד השני אינו מסוגל להבין ולפעול. אז מה עושים? צוואה הדדית דורשת מחשבה, שקיפות ואמון. כדי שלא תמצאו את עצמכם במצב של "לימבו" משפטי, כדאי לקבוע מראש מה ייעשה אם אחד מבני הזוג יאבד את כשירותו – למשל, לקבוע כי ביטול הצוואה על ידי בן הזוג השני יביא להעברה אוטומטית של העיזבון לילדים. *אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או אחר. מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעת עריכת צוואה.

שבוע לפני שנסעו לחופשה ארוכה בחו"ל  – אשת הייטק מצליחה, נשואה עם 3 ילדים – ביקשה לערוך צוואה לה ולבעלה. ישבו, דיברו, ניסחו – אבל לא הספיקו לחתום. “נחתום כשנחזור,” הם אמרו, “יש עוד זמן”. אבל לא היה. במהלך החופשה, בעלה לקה בהתקף לב פתאומי ומת. היא נותרה שבורה, באבל עמוק, אבל גם בעיצומה של סיטואציה משפטית מורכבת: הילדים הבוגרים הסכימו להסתלק מהירושה לטובתה, אך הבת הקטינה לא יכולה הייתה להסתלק. בית המשפט לא אישר הסתלקות בשמה, ונוצר מצב שבו חלק מהרכוש מוחזק על שם קטינה, תוך מגבלות קשות על ניהול הכסף המשפחתי. כל זה היה נמנע – לו רק הספיקו לחתום. המקרה הזה הוא תזכורת כואבת לכך שצוואה היא לא מסמך לעת זקנה, אלא כלי חיוני שמאפשר להתמודד נכון עם תרחישים בלתי צפויים – ולשמור על היקרים לנו גם כשאנחנו כבר לא כאן. אז באילו מקרים מומלץ לערוך צוואה? בני זוג נשואים שמעוניינים להוריש זה לזו ולאחר מכן לילדים למרות שהחוק מקנה זכויות מסוימות לבן/בת הזוג, אם רוצים לוודא שהרכוש יעבור תחילה לבן הזוג הנותר בחיים, ורק לאחר פטירתו לילדים – ניתן לערוך צוואה הדדית , הכוללת הוראות לגבי "יורש אחר יורש". זהו כלי משפטי חשוב לשמירה על הביטחון הכלכלי של בן הזוג שנותר, תוך שמירה על זכויות הילדים בטווח הארוך. משפחות פרק ב' כאשר לאחד או לשני בני הזוג יש ילדים ממערכות יחסים קודמות, חשוב להסדיר מראש מי יקבל מה – כדי למנוע סכסוכים בין הילדים לבן/בת הזוג שנותר. מי שנמצא בהליך גירושין כאשר אין צוואה, החוק קובע שבן או בת הזוג יורשים מחצית מהעיזבון, והמחצית השנייה מתחלקת בין הילדים. המשמעות היא שגם אם אתם בעיצומו של הליך גירושין, אך טרם הושלמה הפרידה המשפטית – בן או בת הזוג שמהם אתם מבקשים להיפרד יירשו אתכם במקרה של פטירה. מדובר בתוצאה לא רצויה ואף קשה מבחינה רגשית וכלכלית, שאפשר למנוע באמצעות צוואה ברורה ומעודכנת. משפחות חד הוריות והורים לילדים קטינים צוואה מאפשרת לקבוע מי ינהל את הרכוש של הילדים במקרה וההורים אינם, ואף ניתן להמליץ על מינוי אפוטרופוס – כדי לשמור על טובת הילדים ולמנוע חיכוכים משפחתיים. מי שמעוניין להוריש למישהו מחוץ למשפחה החוק קובע סדר ירושה קבוע, שאינו כולל חברים קרובים, עמותות או מטפלים מסורים. אם תרצו לכלול מישהו שאינו בן משפחה – יש צורך בצוואה. בעלי עסקים או נכסים מרובים כאשר יש נכסים כמו דירות, השקעות או עסק פעיל – חשוב להנחות כיצד יחולקו, למנוע פיצול בעייתי ולהבטיח שהעסק ימשיך לפעול לפי ראות עיניכם. זוגות ללא ילדים בהיעדר צוואה, הירושה עשויה לעבור להורים או לאחים, גם אם אתם דווקא מעוניינים להוריש לבן/בת הזוג בלבד. צוואה פותרת את הבעיה. אנשים שמעוניינים בחלוקה לא שוויונית אם חשוב לכם להעניק חלק גדול יותר לאחד הילדים (למשל בשל צורך רפואי או סיוע כלכלי), רק צוואה תאפשר זאת באופן תקף וברור. עריכת צוואה היא פעולה של ראייה קדימה – שמטרתה להקל על היקרים לנו בשעה קשה, ולוודא שהרצון שלנו יתממש. חשוב לערוך אותה בליווי עורך דין כדי למנוע טעויות שעלולות להוביל לביטול הצוואה בעתיד. 📞לשיחת ייעוץ ללא התחייבות התקשרו כעת או שלחו הודעת וואטסאפ למספר: 08-6655545

כל החיים אנחנו שם בשביל הילדים שלנו – לוקחים אותם לרופא, מדברים עם המורה, מלווים לצבא, עוזרים עם דירה, שומרים על הנכדים. אנחנו עושים את זה מאהבה, מטבע ההורות, כי כך חונכנו – לדאוג. ואנחנו גם מאמינים שיבוא יום, והם ידאגו לנו בחזרה, כשנזדקק. אבל כדי שהם באמת יוכלו לעשות את זה – אנחנו צריכים לתת להם את הכלים המשפטיים. ייפוי כוח מתמשך  הוא כלי משפטי שמאפשר לאדם להסמיך אדם אחר, או מספר אנשים, לטפל בעניינים הכספיים, הרפואיים והאישיים שלו, אם הוא לא יהיה כשיר לעשות כן בעצמו. מה למשל? לטפל בחשבונות בנק, לתת הסכמה לביצוע בדיקות רפואיות או להעסיק עזרה בבית. כדי שהילדים יוכלו לפעול בשמנו – הם זקוקים להסמכה לפי החוק. ואת ההסמכה צריך לתת כשאנחנו כשירים. ומה יקרה אם ההורה כבר אינו כשיר? במקרה כזה, זה פשוט מאוחר מדי, וצריך לפנות לבית המשפט כדי שימנה לו אפוטרופוס. לכן אנחנו ממליצים - לא לדחות, לשבת בנחת עם עורך הדין ולערוך את ייפוי הכוח המתמשך כמו שצריך. איך זה עובד? את ייפוי הכוח המתמשך עורכים יחד עם עורך דין מוסמך שעבר הכשרה מיוחדת מטעם האפוטרופוס הכללי. לאחר מכן מפקידים את המסמך אצל האפוטרופוס הכללי, והוא נכנס לתוקף רק כשצריך  – אם וכאשר תאבד כשירותנו. בייפוי הכוח אנחנו בוחרים: מי יפעל בשמנו – בן או בת הזוג? הילדים? אולי אדם אחר? באילו תחומים – רכושיים? רפואיים? אישיים? אילו הוראות וסמכויות יינתנו למיופה הכוח. עורך הדין מוודא שהמסמך משקף את הרצונות האישיים שלנו ותואם את הוראות החוק, דואג להחתים את כל הצדדים ומפקיד אותו במערכת הממשלתית. טוב לדעת: אם התחרטנו - אפשר לעדכן או לבטל את ייפוי הכוח המתמשך כל עוד אנחנו כשירים . ייפוי כוח מתמשך הוא אחת הדרכים המשמעותיות ביותר לשמור על כבודנו, על רצונותינו ועל האפשרות שהאנשים שאנחנו אוהבים – יוכלו לדאוג לנו. אם נזדקק. 📞לשיחת ייעוץ ללא התחייבות התקשרו כעת או שלחו הודעת וואטסאפ למספר: 08-6655545

חופשה משפחתית בחו"ל היא חוויה מרגשת, אבל אם אחד ההורים אינו מצטרף לנסיעה, או אם קטין נוסע עם מלווה אחר (כמו סבא וסבתא או מדריך טיולים), חשוב לדעת שלעיתים יידרש אישור נוטריון  לכך שההורה שנותר בארץ מסכים ליציאת הילד. האישור הזה אינו רק "ניירת מיותרת" — הוא עשוי למנוע בעיות בביקורת הגבולות בישראל ובמדינות היעד, ולעיתים הוא דרישת חובה של חברות התעופה או הרשויות. מתי צריך אישור נוטריון ליציאת קטין? אישור נוטריון ליציאת קטין מהארץ נסיעה עם הורה אחד בלבד  — כששני ההורים רשומים כהורים של הקטין, אך רק אחד נוסע איתו. נסיעה עם בני משפחה אחרים  — סבים, דודים או קרובי משפחה אחרים המלווים את הקטין לחו"ל. נסיעות במסגרת חוג, מחנה קיץ או טיול בית ספרי  — במיוחד אם הקבוצה יוצאת ללא נוכחות ההורים. גם אם לא תמיד ידרשו את האישור בפועל, קיומו יכול לחסוך אי־נעימות ועיכובים בביקורת הגבולות. איך מוציאים את האישור? כדי להוציא אישור נוטריון, יש לקבוע פגישה במשרד הנוטריון ולהגיע עם המסמכים הרלוונטיים בהתאם לסוג הנסיעה: נסיעה עם הורה יחיד ההורה שנשאר בישראל חותם בפני הנוטריון. יש להצטייד ב: תעודות זהות של ההורה שנשאר בארץ + ספח. העתק דרכון של ההורה הנוסע עם הקטין. דרכון של הקטין. העתק כרטיסי הטיסה נסיעה עם מלווה אחר (ללא ההורים) שני ההורים חותמים בפני הנוטריון. יש להצטייד ב: תעודות זהות של שני ההורים + ספח. העתק דרכון של המלווה של הקטין דרכון של הקטין. העתק כרטיסי הטיסה נסיעה של הקטין לבדו שני ההורים חותמים בפני הנוטריון. יש להצטייד ב: תעודות זהות של שני ההורים + ספח. דרכון של הקטין. העתק כרטיסי הטיסה מסמכים נוספים – למשל הזמנה לתחרות או הרשמה למחנה קיץ   יש למלא טופס הסכמת הורה ולחתום בפני הנוטריון. הנוטריון מאמת את החתימות ומעניק למסמך תוקף משפטי. לעיתים יידרש גם אפוסטיל אותו ניתן לקבל במזכירויות בתי משפט ברחבי הארץ. כמה זה עולה? התעריף עבור שירותי נוטריון הינו אחיד וקבוע בחוק. להלן התעריף נכון ל-2025 עבור אימות חתימה לטופס הסכמת הורה: חתימת הורה אחד - 193 ש"ח + מע"מ חתימת שני הורים - 268 ש"ח + מע"מ קיימת תוספת תשלום עבור שירות מחוץ למשרד ו/או מעבר לשעות הפעילות הרגילות (אחרי 19:00, בשבתות וחגים). טיסה נעימה! *יתכנו שינויים בהתאם לדרישות מדינת היעד. עבור משמורנים נדרש צו אפוטרופסות מאומת.

זו שאלה שמעסיקה משפחות רבות: מה קורה לחובות של אדם אחרי פטירתו – האם הילדים או שאר היורשים צריכים לשלם אותם מכיסם הפרטי? התשובה   הקצרה:  את החובות של אדם שנפטר משלמים היורשים מתוך הכסף והרכוש שהמנוח השאיר אחריו, ורק עד לשווי הנכסים שהשאיר. התשובה הארוכה יותר:  לפי סעיף 126 לחוק הירושה, כאשר אדם נפטר, החובות שלו משולמים מתוך הנכסים שהותיר אחריו – מה שנקרא "העיזבון" – או בלשון החוק: "אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון" . אם אין מספיק כסף או נכסים בעיזבון, הנושים (האנשים או הגופים שהמנוח היה חייב להם כסף) לא יקבלו את מלוא כספם, והיורשים לא מחויבים להשלים את החסר מכיסם.   לדוגמה: אם אדם הותיר דירה בשווי מיליון ₪ ועוד 100,000 ₪ בבנק, אבל חובותיו היו שני מיליון ₪ - הנושים יקבלו את כל מה שיש בעיזבון, ואילו היורשים לא יקבלו דבר. אבל הם גם לא יידרשו לשלם את יתרת החוב מכיסם. איך זה מתבצע בפועל: לפני שמחלקים את הירושה בין היורשים, חייבים לסלק את חובותיו של המנוח, לפי סדר הקדימויות הקבוע בחוק. לאחר סילוק כל החובות מחלקים את הנכסים שנותרו בין היורשים לפי צו הירושה/צו קיום צוואה, או לפי הסכם ביניהם. ומה אם התגלה חוב נוסף אחרי חלוקת העיזבון ליורשים? כאן נכנסים סעיפים 127–129 לחוק הירושה: אם הנושים הוזמנו, ושולמו כל החובות הידועים בזמן החלוקה: היורשים לא אחראים לחובות נוספים, אלא אם ידעו עליהם מראש. גם אז, האחריות מוגבלת לשווי מה שכל יורש קיבל מהעיזבון. אם לא הוזמנו נושים או לא סולקו חובות ידועים: כל יורש אחראי לחובות שלא סולקו עד שוויו של כל העיזבון  בזמן החלוקה. אבל אם יוכיח שלא ידע על חוב מסוים, יהיה אחראי רק עד שווי מה שקיבל בפועל. אם יורש העלים נכסים או העלים חובות שידע עליהם – יהיה אחראי לכל החובות שלא סולקו עד שוויו של כל העזבון  בזמן החלוקה. לסיכום חובות של אדם שנפטר משולמים מתוך העיזבון – לא מכיסם הפרטי של היורשים. לפני החלוקה – החובות נפרעים רק מהעיזבון. לאחר החלוקה – יתכנו מצבים שבהם היורשים נושאים באחריות לחובות שלא סולקו, אך באופן מוגבל, ולא מעבר לשווי העיזבון.

שכר הטרחה של נוטריונים מוסדר בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט–1978. כל נוטריון בישראל מחויב לגבות בדיוק את הסכומים שנקבעו בתקנות – לא פחות ולא יותר. לסכומים אלו מתווסף מע"מ כחוק . התקנות מתעדכנות אחת לשנה, ב־1 בינואר, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן. כמה זה עולה בפועל? (נכון ל־2025) אימות חתימות סכום כולל מע"מ (ש"ח) סכום בסיס (ש"ח) פעולה 228 193 אימות חתימת יחיד (חותם ראשון) 89 75 כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך 89 75 אישור שהחותם בשם מישהו אחר מוסמך לכך 89 75 חתימה על עותק נוסף באותו מעמד אישור העתק צילומי של מסמך סכום כולל מע"מ (ש"ח) סכום בסיס (ש"ח) פעולה 89 75 עמוד ראשון 15 13 לכל עמוד נוסף אישור נכונות תרגום (במידה והנוטריון דובר את שתי השפות) סכום כולל מע"מ (ש"ח) סכום בסיס (ש"ח) פעולה 289 245 אישור נכונות תרגום – עד 100 מילים 228 193 לכל 100 מילים נוספות (עד 1,000 מילים) 113 96 לכל 100 מילים נוספות מעבר ל־1,000 צוואות והסכמי ממון סכום כולל מע"מ (ש"ח) סכום בסיס (ש"ח) פעולה 337 286 אישור צוואה – חותם ראשון 169 143 אישור צוואה – כל חותם נוסף 101 86 עותק נוסף באותו מעמד 513 435 אימות הסכם ממון בין בני זוג אישורים נוספים סכום כולל מע"מ (ש"ח) סכום בסיס (ש"ח) פעולה 228 193 אישור חיים (תעודת חיים) תוספות מיוחדות: שירות מחוץ למשרד הנוטריון  – תוספת של 630 ש"ח  לשעה הראשונה (737 ש"ח כולל מע"מ), ועוד 193 ש"ח  לכל חצי שעה נוספת (226 ש"ח כולל מע"מ), בתוספת הוצאות נסיעה. שירות בין השעות 19:00 ל-08:00 למחרת או בימי מנוחה – תוספת של 50% על המחיר הקבוע לפעולה. למחירון המלא ראו - https://www.nevo.co.il/laws/#/62b161c6171c30ad6d89726c

אחד הרגעים המשמעותיים ביותר בעת עריכת ייפוי כוח מתמשך  הוא ההחלטה את מי למנות כמיופה כוח – אותו אדם שיקבל את הסמכות לפעול בשמנו אם לא נוכל לעשות זאת בעצמנו. מדובר בהחלטה מורכבת: מצד אחד אנחנו רוצים לבחור אדם אחראי וקרוב שנוכל לסמוך עליו, מצד שני, לעיתים אנחנו חוששים שמינוי של ילד אחד עלול לפגוע בילד אחר. אז מה עושים? ראשית חשוב להבין: בייפוי כוח מתמשך אין מקום ל-"לא נעים". זה לא תפקיד ייצוגי ולא עניין של כבוד – אלא אחריות אמתית וחשובה לאיכות החיים שלנו. לכן, י ש למנות רק מי שסומכים עליו באמת , ולא קרוב משפחה שלא מתאים לתפקיד רק כדי לא לפגוע בו. ואם עורכים את ייפוי הכוח בצורה נכונה, אפשר למנוע סכסוכים גם אם לא ממנים את כולם. הנה כמה נקודות שכדאי לקחת בחשבון: מינוי יותר ממיופה כוח אחד אם יש אפשרות – אנחנו ממליצים לשקול מינוי של יותר ממיופה כוח אחד. זה מאפשר חלוקת מטלות בין המיופים, ומבטיח גמישות במקרה שבו אחד מהם נמצא בחו"ל או שאינו יכול לטפל בעניין מסוים. ניתן לקבוע בייפוי הכוח האם הם צריכים לפעול ביחד  (החלטות משותפות) או שניתן לכל אחד לפעול בנפרד . מנגנון הכרעה בין מיופיי כוח כאשר ממנים יותר ממיופה כוח אחד, חשוב לחשוב מראש על מנגנון הכרעה למקרה של חילוקי דעות: אם יש מספר אי–זוגי של מיופיי כוח, ניתן לקבוע כי ההכרעה תהיה לפי רוב דעות . אם יש שני מיופיי כוח בלבד – מומלץ לקבוע מנגנון מיוחד: למשל, שאם אין הסכמה ביניהם, יפנו ל גורם שלישי מוסכם  (בן משפחה אחר, רופא משפחה, או כל אדם אחר שהממנה בוטח בו). מנגנון כזה חוסך עיכובים במצבים קריטיים ומקטין את הסיכוי לעימותים בין המיופים. כאשר יש כמה ילדים – לא תמיד נכון למנות את כולם במשפחות עם מספר ילדים עולה לא פעם השאלה: "כדי לא לפגוע באף אחד – אולי נמנה את כולם?" בפועל, מינוי של כל הילדים עלול להכביד ולגרום לעיכובים בקבלת החלטות. במקרים כאלה, עדיף למנות רק חלק מהילדים כמיופיי כוח. את היתר ניתן למנות כ -מיודעים . מי הם "מיודעים"? ה"מיודעים" הם אנשים שהחוק מחייב לעדכן אותם בהחלטות מסוימות או בפעולות מסוימות שנעשות מכוח ייפוי הכוח, אך הם אינם מוסמכים להחליט בפועל. מדובר במנגנון חשוב שמאפשר שקיפות ושיתוף  – כך שגם מי שאינו מיופה כוח מרגיש שהוא חלק מהתמונה יודע מה קורה ויכול להשפיע. שילוב הנחיות מקדימות ניתן להוסיף לייפוי הכוח הנחיות מקדימות . זהו כלי שמאפשר לממנה להבהיר מראש כיצד היה רוצה שיטפלו בו במצבים מסוימים – למשל, לבקש ממיופיי הכוח לערב את יתר ילדיו בטיפול בו בעת אשפוז. הנחיות אלה יוצרות תחושת שותפות ויכולות למנוע חיכוכים בעתיד. מינוי מיופה כוח חליפי חשוב גם לחשוב קדימה ולמנות מיופה כוח חליפי  – אדם שייכנס לנעליו של מיופה הכוח במידה והוא לא יוכל או לא ירצה להמשיך בתפקיד. הדבר מבטיח שהייפוי כוח לא "ייפול" במקרה של נסיבות בלתי צפויות. בחירת מיופה כוח היא החלטה אישית ורגישה, שאין לה תשובה אחת נכונה. עם זאת, יש מספר נושאים שכדאי להקפיד עליהם: לבחור רק את מי שסומכים עליו באמת, לקבוע מנגנון הכרעה ברור אם יש יותר מאחד, לשקול מינוי של מיודעים, ולהשאיר הנחיות מקדימות. תכנון נכון היום יכול למנוע מתחים בעתיד ולהבטיח שהרצון האישי שלכם יישמר. את מיל למנות כמיופה כוח בייפוי כוח מתמשך?

מה קורה כאשר חברת ביטוח מפרה את חובת הגילוי  כלפי המבוטח, ולא מיידעת אותו שבמקרה של טוטאלוס  (אובדן גמור של הרכב), היא תחשב את ערך הרכב  לפי משתנים מסוימים שמפחיתים את סכום הפיצוי? במאמר שפורסם בעיתון פוליסה , עו"ד גפן מברך סוקרת פסק דין  שניתן לאחרונה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית  נגד חברת ביטוח ישיר . בית המשפט קבע כי אכן הייתה הפרה של חובת הגילוי מצד החברה כלפי המבוטח, אולם בנסיבות המקרה – לא הופעלה הסנקציה הקבועה ב חוזר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון . ההחלטה עוסקת בשאלות מהותיות בתחום דיני הביטוח : מה המשמעות של חובת הגילוי בעסקאות ביטוח רכב שמבוצעות בטלפון? באילו מקרים יפעיל בית המשפט סנקציות נגד חברת הביטוח? המקרה מהווה תזכורת חשובה: בעת רכישת ביטוח רכב – ובייחוד ביטוח מקיף – חשוב לוודא שכל תנאי הפוליסה, לרבות אופן חישוב ערך הרכב, מוסברים בבירור. לקריאת המאמר המלא כפי שפורסם בעיתון פוליסה:

לא פעם פונים אלינו בשאלה: האם כדאי לי לערוך צוואה? בפוסט קודם סיפרנו על מקרה מצער (ואמיתי!) של גבר שתכנן לחתום על צוואה – אך לא הספיק. מה שקרה אחר כך מול המערכת המשפטית, בעיקר בשל היות בתו קטינה, המחיש עד כמה זה קריטי להסדיר את הדברים מראש. מתברר שהישראלים מצביעים ברגליים. השבוע התפרסם דוח סיכום פעילות של הממונה על ענייני ירושה, וממנו עולה כי מחצית מהישראלים שהלכו לעולמם בשנת 2024 השאירו צוואה. באזור תל אביב והמרכז השיעור אף עולה ל-53%, כלומר יותר ממחצית מתושבי המרכז דואגים לערוך צוואה. חשוב להדגיש: הנתונים מתייחסים למי שנפטרו והיורשים שלהם הגישו בקשה לצוו קיום צוואה או צו ירושה – מה שמרמז על כך שכיום אפילו יותר אנשים חיים עם צוואה חתומה. לידיעת כל מי שעדין מתלבט...